שאלות ותשובות בנושא זכויות המציע שהפסיד במכרז

תוכן עניינים

שתפו את הפוסט:

תמונה של פרופ׳ עומר דקל

פרופ׳ עומר דקל

פרופ' דקל מלווה ועדות מכרזים של גופים ציבורים, וכן מייצג מציעים וגופים ציבוריים בהליכים שיפוטיים. ספריו הם המובילים והחשובים בארץ בתחום דיני המכרזים, והם מצוטטים במאות פסקי דין. רבים מהרעיונות המפורטים בספריו של פרופ׳ דקל היוו בסיס להלכות שיפוטיות ואף הוטמעו בתקנות חובת המכרזים.

תמונה של פרופ׳ עומר דקל

פרופ׳ עומר דקל

פרופ' דקל מלווה ועדות מכרזים של גופים ציבורים, וכן מייצג מציעים וגופים ציבוריים בהליכים שיפוטיים. ספריו הם המובילים והחשובים בארץ בתחום דיני המכרזים, והם מצוטטים במאות פסקי דין. רבים מהרעיונות המפורטים בספריו של פרופ׳ דקל היוו בסיס להלכות שיפוטיות ואף הוטמעו בתקנות חובת המכרזים.

שאלות נפוצות

דיני המכרזים מקנים למציע שהפסיד במכרז זכות עיון רחבה, וזאת על מנת לאפשר לו לבקר את עבודתה של ועדת המכרזים וכדי לוודא כי תוצאת המכרז התקבלה כדין. משמעות הדבר היא שלמציע המפסיד עומדת הזכות לקבל לעיונו את כל הפרוטוקולים של ועדת המכרזים, כל חוות דעת שהוגשה לוועדה, התכתבויותיה של הוועדה עם המציעים וכן את ההצעה של הזוכה במכרז. זכות העיון כוללת גם את הזכות לקבל העתק צילומי של מסמכים אלה, ולא רק עיון במסמכים, כאשר עורך המכרז רשאי לגבות עבור כך תשלום בגין עלויות הצילום בלבד. על זכות העיון חלים שני סייגים בלבד: האחד – היא אינה כוללת את הזכות לעיין בחוות דעת משפטית שהוכנה לבקשת הוועדה, הצופה התדיינות משפטית עתידית; השני – היא אינה כוללת עיון בסודות עסקיים או מסחריים שנמצאים בהצעתו של המציע הזוכה, ובלבד שהדבר אינו מונע מהמציע לבקר באופן אפקטיבי את עמידתה של ההצעה בתנאי המכרז. כך לדוגמא, הצעת המחיר, נסיון המציע, המחזור הכספי שלו וכד' לא ייחשבו סוד מסחרי לצורך זכות העיון, ככל שאלה היוו תנאי סף להתמודדות במכרז, והמציע המפסיד יהיה רשאי לעיין בהם. זכות העיון תכלול לעיתים גם אפשרות לעיין בהצעה שדורגה במקום השני. זאת כאשר מציע שדורג במקום נמוך יותר יוכל לשכנע כי הדבר נחוץ לו על מנת להעריך את סיכוייו להפוך את תוצאת המכרז, ושתכלית הבקשה אינה "ריגול תעשייתי" גרידא.
בדרך כלל לוקח למציע שהפסיד במכרז זמן מה לצורך קבלתם של הפרוטוקולים של ועדת המכרזים וההצעה הזוכה לעיונו; לוקח לו כמובן זמן ללמוד מסמכים אלה לעומק, לגבש עמדה בדבר תקפות החלטתה של ועדת המכרזים, וכן לפנות לוועדת המכרזים, להעמיד אותה על טעותה ולדרוש את תיקון הטעות. כמו כן, עובד זמן עד שוועדת המכרזים בוחנת את הפניה ומקבלת בה החלטה. עובדה זו מחייבת התייחסות למגבלת הזמן הקיימת לצורך הגשת עתירה לבית המשפט. דיני המכרזים קובעים כי עתירה נגד החלטה של ועדת מכרזים יש להגיש ללא שיהוי, ולא יאוחר מארבעים וחמישה יום מהיום שבו נודע לעותר על דבר ההחלטה. הוראה זו מחייבת את המציע המפסיד לפעול בזריזות ולעיתים אף בדחיפות בכל פעולותיו, ובכל מקרה לא למצוא עצמו מגיש עתירה לאחר שחלפו ארבעים וחמישה יום מהיום שבו נודעה לו תוצאת המכרז. ככל שהמציע מגלה כי מגבלת ארבעים וחמשת הימים קרבה, והוא עדיין לא בשל להגשת עתירה (אם מכיוון שטרם נמסרו לו כל המסמכים או שוועדת המכרזים טרם השיבה לפנייתו), עליו לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת ארכה להגשת העתירה. בדרך כלל, בית המשפט יענה בחיוב לבקשה, ככל המבקש יוכל להראות כי העיכוב בהגשת העתירה אינו נובע מאופן התנהלותו שלו, אלא מהתנהלות איטית של ועדת המכרזים.

תפריט נגישות