החובה להתריע על טעות שנפלה במכרז

בעקבות עת"מ 47792-11-24 (מרכז) ג'לאל מנסור נ' עיריית טירה (2.4.25)


עיריית טירה פרסמה שני מכרזים לתכנון של כבישים ותשתיות, אך בטעות היא כללה בהם גם עבודות תכנון שכבר בוצעו בעבר (כחמש שנים קודם לכן) על ידי אחד המציעים במכרז.

המציע שביצע עבודות אלה בעבר לא התריע על טעות זו, התמודד במכרז, זכה בו, ורק לאחר קבלת ההודעה על זכייתו, עדכן את העירייה כי הוא כבר ביצע בעבר חלק מעבודות התכנון – ולכן יש לקזז את שוויין מהתמורה החוזית המגיעה לו.

למרות שבפועל מידע זה לא העניק למציע כל יתרון במכרז (הצעת המחיר היתה על דרך של הנחה על מחיר מירבי, וכל המציעים הציעו את ההנחה המקסימלית, בשיעור של 20%), בית המשפט קבע כי שתיקתו של המציע, שהיה מודע לטעות וחרף זאת נמנע מלהתריע עליה מראש, מהווה תכססנות אסורה, שיש בה כדי לפגוע בעקרון השוויון. בעקבות זאת הוא הורה על פסילת הצעתו וביטול זכייתו במכרז.

המסר העולה מפסק הדין הינו שבמקרים מסוימים (שקשה להגדירם מראש) יש על מציע במכרז חובת גילוי לגבי טעויות, פגמים או כשלים שהוא מצא במסמכי המכרז. זאת בעיקר כאשר מדובר בפגם שרק הוא יכול היה לגלות, ובמצב שבו שתיקתו תקנה לו יתרון לא הוגן במכרז. בנסיבות מעין אלה המנעותו מלהתריע על הפגם עלולה להיחשב הפרה של חובת גילוי, תכססנות אסורה וחוסר תום-לב, שיובילו לביטול זכייתו במכרז.

שתפו את הפוסט:

תמונה של פרופ׳ עומר דקל

פרופ׳ עומר דקל

פרופ' דקל מלווה ועדות מכרזים של גופים ציבורים, וכן מייצג מציעים וגופים ציבוריים בהליכים שיפוטיים. ספריו הם המובילים והחשובים בארץ בתחום דיני המכרזים, והם מצוטטים במאות פסקי דין. רבים מהרעיונות המפורטים בספריו של פרופ׳ דקל היוו בסיס להלכות שיפוטיות ואף הוטמעו בתקנות חובת המכרזים.

תמונה של פרופ׳ עומר דקל

פרופ׳ עומר דקל

פרופ' דקל מלווה ועדות מכרזים של גופים ציבורים, וכן מייצג מציעים וגופים ציבוריים בהליכים שיפוטיים. ספריו הם המובילים והחשובים בארץ בתחום דיני המכרזים, והם מצוטטים במאות פסקי דין. רבים מהרעיונות המפורטים בספריו של פרופ׳ דקל היוו בסיס להלכות שיפוטיות ואף הוטמעו בתקנות חובת המכרזים.

תפריט נגישות