בעקבות עת"מ (י-ם) 71479-05-25 איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל נ' המוסד לביטוח לאומי (11.9.2025)
המוסד לביטוח לאומי ערך מכרז לרכישת שירותי סיעוד לקשישים. במכרז לא נערכה תחרות על המחיר אלא על רכיבי איכות בלבד. התעריף שישולם לזוכים עבור כל שעת טיפול נקבע מראש במסמכי המכרז, בהתבסס על תחשיב עלויות שערך המוסד, שנסמך גם על חוות דעת מטעם רו"ח ומטעם מומחה סטטיסטי.
העותרים עתרו נגד חוקיות המכרז, ובמסגרת זו דרשו לקבל לעיונם את בסיס הנתונים ששימש לצורך חישוב התעריף. בקשה זו נסמכה על תקנות 11 ו-12 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים, בדבר גילוי מסמכים וקבלת פרטים נוספים.
המוסד לביטוח לאומי סירב לבקשה, בנימוק שאין לעותר במסגרת ההליך המנהלי זכות כזו, שהיענות לדרישה זו תטיל עליו נטל מופרז, שהדבר יוביל לעיכוב המכרז, ושהדבר אף עלול לפגוע בזכויותיהם של צדדים שלישיים.
בית המשפט (השופט דראל) דחה את הבקשה, וקבע כי:
- כללי הגילוי בהליך המנהלי שונים מאלה הנהוגים בהליך הפלילי, בהליך האזרחי או במסגרת חוק חופש המידע.
- העובדה שהמוסד לביטוח לאומי נסמך על חוות דעת מקצועית אינה מקנה לעותר זכות לעיין במלוא הנתונים שעליהם היא מבוססת.
- כל עוד חוות הדעת המקצועית ברורה ובהירה, אין לעותר זכות לדרוש את בסיס הנתונים העומד בבסיסה כדי לנסות להפריך את חוות הדעת או כדי לגלות בה טעויות אפשריות.
תובנות עיקריות הנובעות מפסק הדין
למרות שההחלטה נוגעת לבקשת עיון שהוגשה במסגרת הליך שיפוטי, דומה כי היא מצביעה על עקרון רחב יותר בנוגע לזכויות המציעים במכרז:
- בהיעדר ראיה לכך שהמכרז מבוסס על עובדות שגויות, נראה כי אין למציע זכות לעיין בחומרי הגלם ששימשו את עורך המכרז לצורך גיבושו.
- עקרון זה תקף במיוחד כשמדובר בכמות גדולה של נתונים, הכוללים גם מידע אישי או מסחרי הנוגע לצדדים שלישיים.
- עם זאת, אין בכך כדי להשפיע על זכות העיון לפי חוק חופש המידע, שתיבחן בהתאם לתנאים ולסייגים הקבועים בחוק זה.
